Virtual SOCIOLOGY

 The Ambiguous Legacy of ‘68 Forty years ago, what was revolutionized -- the world or capitalism? By Slavoj Žižek June 20, 2008 In 1968 Paris, one of the best-known graffiti messages on the city's walls was "Structures do not walk on the streets!" In other words, the massive student and workers demonstrations of '68 could not be explained in the terms of structuralism, as determined by the structural changes in society, as in Saussurean structuralism. French psychoanalyst Jacques Lacan's response was that this, precisely, is what happened in '68: structures did descend onto the streets. The visible explosive events on the streets were, ultimately, the result of a structural imbalance. There are good reasons for Lacan's skeptical view. As French scholars Luc Boltanski and Eve Chiapello noted in 1999's The New Spirit of Capitalism , from the '70s onward, a new form of capitalism emerged.  Capitalism abandoned the hierarchical For

מה הקטע הזה של 'צו השעה – חיסכון'? ולא המצאתי את זה, אלא זה לקוח ממעטפה שראיתי באוניברסיטה. אבל זה הרי בכל מקום, אנשים מעדיפים לתחוב מצרכים לתיקים ושקיות נייר או בד, או אפילו בכלל לוותר על השקית, והכל, כך מכריזים בגאווה: "למען הסביבה!". ואפשר גם לכלול את ה'חסכמים' האלו ברשימה 'הירוקה'. שימו לב לכך שצבע הכסף, גם אם במקרה - דומה לצבע האקולוגיה. קישור זה איננו טבעי, וגם אם מקרי, כל שכל דבר הנו מקרי, הוא איננו טעות. אפשר להיות ציניקן-קומיקאי כמו ג'ורג' קארלין המנוח, שהעלה היפותזה לפיה אלוהים יצר אותנו כדי שנייצר לו פלסטיק, שכן לא היה בכוחותיו לייצר זאת (סינטטי, אחרי הכל). אבל אפשר גם להביט דרך עדשות סוציולוגיות ולראות, כרגיל, מיני תופעות מעניינות. (ושימו לב, זה די מה שהסוציולוגיה עושה כן, פוקחת עיניים עייפות, למציאות מעניינת). תופעה מעניינת היא שאם נשאל את שאלת ה'מי'? כחלק מודע מה'איך'? – נראה שיש מי שמרוויח באופן א-סימטרי מובהק ביותר מאתיקה של חסכנות: והם היצרנים. אבל נתחיל בהתחלה. הדעה הרווחת היא שבני-האדם גרמו נזק לכדור-הארץ,

אפתח בשאלה: מדוע נשים יצאו לעבוד? ואבהיר שהכוונה היא לעבודה ה'גברית'. במובן של הספירה שנתפשת כציבורית. מובן שנשים עבדו מאז ומעולם, כמו כל אדם, אך שאלת ההכרה בעבודתה (כלגיטימית) היא חדשה בהיסטוריה האנושית-חברתית. אם-כן, מתי, למה ואיך יצאו הנשים לדרוש הכרה בעבודה בספירה הציבורית? ומדוע לא כלל הדיון בנושא זה, ברובו, התייחסות רצינית לעבודת הבית ומקומה? שאלות נלוות הן 'מי שכנע את הנשים שכדאי להן לעבוד?', מה ההשפעות על תפקידי ההורה המסורתיים? וכיצד משנה עובדת ' היציאה-לעבודה ' (או ' רכישת הקריירה ') על הדינמיקה המשפחתית? לכך ייתכנו תשובות רבות, מפרספקטיבות מגוונות. ארשה לעצמי להניח את הדעה הרווחת לפיה, נוכח מאבק על זכויותיהן לשוויון, אמנם באופנים שונים, השיגו הנשים את השחרור המיוחל (או לכל הפחות התקדמו לעברו) ובכך אפשרו לעצמן להמצא עובדות ברוב רובם של סוגי העבודות במשק, הן הפרטי, ואף הציבורי. אנסה להראות בקצרה, שאין זה כך. מנגד, אטען ששיח הקפיטליזם שאב לתוכו כחור שחור גם את תביעותיו של הפמיניזם, ובעצם מה שארע הוא גיוס הנשים לכוח העבודה הלגיטימי – והשאיפה למ

זהו סרט דוקומנטרי, שנעשה ב-2006, ועוסק בפילוסוף, הסוציולוג והפסיכואנליסט הסלובני – כן, ז'יז'ק, והגותו. למטה ישנו גם את ריאיון, שיכול להוות, כשלעצמו, מבוא או הקדמה קצרה לקו המחשבתי שלו. הריאיון מאוד אמריקני, ככה שהוא כולל דוגמאות פשוטות, אבל גם סתימת פיות, השטחה\השחתה של כל ניסיון לעומק, ואיך אפשר בלי גסות-רוח אמריקנית... הכל שם. הנה למשל דוגמא שקפצה לי לראש, מהסרט מטריקס, הראשון (כמובן), בסצינה בה ניאו ממתין לאורקל (הנביאה), ואיתו מספר ילדים 'מוכשרים' שעוסקים בטלקינזיס וכד'. שם, מתרחשת השיחה הבאה: Boy\Monk: “Do not try and bend the spoon, that’s imposibble; Instead only try to realize the truth.” Neo: “What truth?” Boy\Monk: “There is no spoon.” Neo: “There is no spoon?” Boy\Monk: “Then you’ll see this is not the spoon that bends, it is only yourself .”  זהו בדיוק אותו פער, parallax view, שאינו ניתו לתיווך ו\או הסבר, שבין מיני פרספקטיבות (הסובייקט) הצופה, בכל אובייקט נצפה. אך לא במובן האידיאלסטי-נומינלסטי גרידא של 'תפישה' פרופר, אלא בטוויסט מטרי

" No science can be more secure than the unconscious metaphysics which tacitly it presupposes. The individual thing is necessarily a modification of its environment, and cannot be understood in disjunction. All reasoning, apart from some metaphysical reference, is vicious."   Alfred North Whitehead "Logic is the unconscious of a society that has invented logic." Pierre Bourdieu   "All that is elaborated by the subjective construction on the scale of the signifier in its relation to the Other and which has its root in language is only there to permit the full spectrum of desire to allow us to approach, to test, this sort of forbidden jouissance which is the only valuable meaning that is offered to our life."   J. Lacan אם להשתמש בדימוי מהעולם הטופוגרפי, אחד יכול לומר שהר הידע, ממש כמו האוורסט במציאות, הוא ההר הגבוה ביותר לאדם, ואף ממשיך לגבוה, מדי שנה. אם לדמות את ההר, מבחינה גיאומטרית, לפרמידה על-בסיסה, יהיו להר 4 פאות מכל צדדיו. הצפונית, אשר