על החיים בת"א - חלק ב'
חשבתי שמא החלק הקודם יותיר רושם מוטעה במקצת של קיבעון. כוונתי שהמבנה (ה'שיח' או ה'האביטוס') כופה עצמו על הסובייקט, מבלי בחירה של זה, כאילו היינו אבנים שיורד עליהן גשם, והרי אין זה נכון לחשוב שאדם לא עובר שינויים, והינו מקובע. אם כבר, ההפך הוא הנכון. כוונתי בחלק זה פשוט להבהיר את השינויים והשפעתם. אציין רק שבהדבקת נתון זה מפגר המדע המדויק, התוך-מעבדתי, כמו זה הפסיכולוגסטי, את המדע החברתי שמנסה מזה עשורים לקדם את אי-אחידותה של ה'נפש' או חוסר-רציפותו\עקביותו של ה'אני' (ראו פ. ברגר, א. גופמן). אם-כן שינויים אכן מתחוללים תדיר בחיינו, וליתר דיוק – ללא הרף. ומה משמעותם? אחד השינויים, מנקודת מבט חברתית, היה המעבר ל'שיח הקפיטלסטי'. תחילה הגדרה קטנה ל'שיח', As Alxendre Leupin nicely puts it: What is a discourse? It is a formalizable structure that positions itself in between language and speech. It can subsist without being spoken by an individual (as in the case of an institution), but it is not the whole of a language: it inscribes its...