Posts

Showing posts with the label אליצור

על ה'התנגדות' \ אי-הבנה

"We classify everything which stands in the way of interpretation as a resistance ." (J. Lacan, Seminar II, p.127) יש מי, והרבה מהם, שיאמרו כי לאקאן קשה להבנה. וליתר דיוק, תוך צמצום משהו של טווח הביקורת, (חוזרים) ואומרים שכתביו לא מובנים, או לפחות קשים להבנה. מי אומר? מבקרים (פייר בורדייה), חברים (ז'אק אלן-מילר), מתנגדים (אבשלום אליצור, ראו הפוסט הראשון בבלוג), קוראים (אני למשל), למעשה (כמעט) כולם. גם עליי, ו\או על כתביי, נאמרו לא פעם אותן טענות בדיוק. מי אומר? מורים, מתרגלים, חברים, משפחה, למעשה (כמעט) כולם. עכשיו, הדבר האחרון שברצוני להעלות הוא השוואה ביני ובין לאקאן. במקום, אני רוצה, כנטען בכותרת, להאריך קצת על תופעת ה'התנגדות' עצמה, השוכנת בבסיס הטענות לעיל. אם נבחן את הסוגיה באופן מבני-הבנייתי (ויחסותי), כשדה, ובו יש מיקומים שונים, בהם סובייקטים שונים, ובין כל האלמנטים הללו – מתקיימים יחסי תלות-הדדית מורכבים – אז נווכח במה שבעצם מהווה המשך ישיר לשני הפוסטים האחרונים שלי, על השפה ועל התיוג. לעניות דעתי, תופעת ה'התנגדות' מתרחשת כאשר מ...

על השימוש-לרעה בביקורת

Image
--> בנימה רפלקסיבית אודה, שגם לדעתי, הפסיכואנליזה היא דבר טוב. טוב למטופל – הרי נועדה לעזור לו לשאת את סבלו (ואף לרפאו?), וטובה למטפל המעמיק חקירתו המקצועית באותו מישור אימננטי שנקרא 'הטיפול'. זאת ועוד, כל תיאוריה פסיכואנליטית, על פניה, בכוחה להאיר את ולהעיר על מצב-העניינים הטיפולי. שני המבחנים העיקריים לכך, הם בעיקר הזמן והמציאות.  אני מביא כאן את תקציר המאמר או הפרק של אליצור, ומיד אחריו את התקציר המתוקן שלדעתי, נתמך במציאות (הפרקטית). הנה אבשלום אליצור: "האסכולה של לאקאן נעשתה דומיננטית בכמה חוגים אקדמיים ותרבותיים בישראל, אולם עד היום אין כל דיון ביקורתי עליה בעברית. האם ראויה אסכולה זו להיקרא "פסיכואנליטית"? מאמר זה מפרט שורת ספקות בשאלה זו. חסידי האסכולה טוענים כי למרות שכתביה הם מעורפלים וחידתיים, התורה שביסודם היא הגיונית ובעלת-ערך, אולם עד כה לא עמדה יומרה זו בנטל ההוכחה. טענות-היסוד של לאקאן הן בעיקר התחכמויות ניסוח שאינן ניתנות לבחינה אמפירית, קלינית או אפילו לוגית, מפני שהמנהג הלקאניאני להדביק למילים ידועות משמעויות לא-מקובלות אי...