Posts

Showing posts with the label באדיו

קפיטליזם—האחראי הבלעדי לניצול ההרסני של הטבע

אלן באדיו לה-מונד, 26 ביולי 2018 מה יהיה עתיד המין האנושי שהולך ונקרע בין הרובוט לחיה?  באדיו שוטח את תשובתו המפתיעה ובדרך סותר רבות מהסברות הרווחות.   בימינו הפך מקובל להכריז, מסיבות שונות ומשונות, על קץ המין האנושי כפי שאנו מכירים אותו. בכיוון המשיחי הרגיל שאקולוגיה מסוימת מקדמת, העודפות הטורפת של החיה האנושית הרעה הזו בקרוב תוביל אותנו לקץ עולם החיים. בכיוון ההתפרצות הטכנולוגית מספרים לנו בבלבול על רובוטיזציה של העבודה, על דיגיטליזציה נפלאה, על אמנות אוטומטית, על הרוצח הפלסטי, ועל הסכנות באינטליגנציה על-אנושית.   כתוצאה מכך, קטגוריות מאיימות כמו טרנס-אנושי ופוסט-אנושי עולות לפני השטח; או, לחלופין, חזרה לאנימליזם (חייתיות) – תלוי אם מנבאים על בסיס יצירה טכנית או מבכים על בסיס ההתקפות על אמא-אדמה. לטענתי כל הנבואות האלו הן קשקושים אידיאולוגיים רבים, שכוונתם היא לערפל את הסכנה האמיתית שהאנושות חשופה אליה היום, קרי המחסום אליו הקפיטליזם הגלובלי מוביל אותנו. במציאות, הצורה החברתית הזו, והיא לבדה, מאשרת את הניצול ההרסני של משאבים טבעיים, וקושרת אות...

מהגרי כל העולם: התאחדו! מגלובליזציה מזויפת לעולם הקומוניסטי האחד

אלן באדיו הפילוסוף אלן באדיו בוחן את היחס שבין התזה הקומוניסטית לבין שאלת ההגירה ו"הזר", ומציע שכדי להצהיר שותפות לאותו עולם, עלינו להעריך יותר זהות-בהתהוות מאשר זהות-כהגנה *** עלינו להתחיל מכמה הבחנות פשוטות ביותר: היום, עולם אמיתי, המכונן על ידי בני אדם החיים על כדור הארץ הזה, לא קיים . מדוע אני אומר שלא קיים עולם של בני אדם? כי העולם הקיים, עולם הגלובליזציה, הוא רק עולם של אובייקטים וסימנים כספיים, עולם של תפוצת סחורות וזרימת הון חופשית. זה בדיוק העולם שחזה מרקס לפני מאה וחמישים שנה: עולם השוק הגלובלי. בעולם הזה ישנם רק דברים—אובייקטים ברי-מכירה—וסימנים—הכלים המופשטים של מכירה וקניה, הצורות השונות של כסף ואשראי. אך אין זה נכון שסובייקטים אנושיים מתקיימים בחופשיות בעולם הזה. ראשית, אין להם בשום אופן את הזכות היסודית לעבור ולגור היכן שיחפצו. לרובם המכריע של הגברים והנשים החיים, לכאורה, על העולם הזה של הסחורות והכסף, אין כלל גישה לעולם הזה. הם תחומים באכזריות לחוץ העולם, היכן שעבורם ישנן מעט מאוד סחורות ואין שום כסף. ה'תיחום' הזה מוחשי ביותר: בכל מק...

11 נקודות בהשראת המצב היווני

Image
אלן באדיו פורסם במקור ב- Liberation , אתונה, 7 ביולי, 2015 הכרחי לבנאם ( internationise ) בדחיפות את מטרת העם היווני. רק מחיקתו המוחלטת של החוב תנחית את "המכה האידיאולוגית" למערכת האירופית העכשווית. 1.        משמעות ה-"לא" המאסיבי של העם היווני אינה דחייתה של אירופה. משמעותו דחייה של בנקאי אירופה, של חוב אינסופי ושל הקפיטליזם הגלובלי. 2.        האין זה נכון שחלק מבעלי-דעת הלאומנים, או אף מהימין הקיצוני, גם כן הצביע "לא" לדרישות המוסדות הכלכליים – להכתבות מצד ממשלות אירופה השמרנית? ובכן, כן, ידוע שכל הצבעה שלילית לגמרי תהיה קצת מבולבלת. תמיד הימין הקיצוני יכול לדחות דברים מסוימים שהשמאל הקיצוני גם כן דוחה. הדבר היחיד שברור הוא האישור החיובי של מה שאנו רוצים. הרי כולם יודעים שמה שסיריזה רוצה מנוגד למה שהלאומנים והפשיסטים רוצים. כך שההצבעה אינה רק הצבעה גנרית כנגד דרישות אנטי-ציבוריות של הקפיטליזם הגלובלי ומשרתיו האירופאים. היא גם, לכרגע, הצבעת אמון בממשלתו של ציפראס. 3.      ...

משחקים בנדמה-לי

ברור שהמתרחש בשטחים ובישראל זה דבר נורא. מלחמה, מוות, טילים והרס. נורא. אבל במקום הנטייה הטבעית כביכול לטבוע בפרטים, במספרים ובעובדות – שברובן נוחתות עלינו משידורי חירום (וכמו החוק, הופכים שגרתיים ורציפים) – אציע לשחק רגע בנדמה-לי. בואו נריץ את הדמיון לשלטון. דווקא בימים בהם מוסכם כי אין פתרון, ברצוני לבדוק, לפחות במחשבה, מה יקרה אם הבעיה המוצהרת של ישראל, הטרור, תיפטר? לטעמי, כשהבעיה תעלם בחוץ היא תופיע שוב, בפנים. נגיד ו"נזרום" עם דמיונן הרווח של שלוש קבוצות מרכזיות בפוליטיקה בישראל: הימין לגווניו, המרכז שסולד מקיצוניות, והשמאל הציוני שמסכים למטרה אך לא לדרך. אז הבה נדמיין שישראל "תלך עד הסוף", "תיתן לצה"ל לכסח" ותכבוש את עזה – כלומר תכניס כוחות צבאיים לכל הרצועה, תמוטט את חמאס, ותקים מנהל צבאי-אזרחי. יתרה מזאת, נגיד, במהלך קצת קיצוני, שלאורך זמן – כבר אין פלסטינים בעזה. בכלל. כלום, אפילו לא אחד, מעורב או לא-מעורב. מה אז? המגמה הכללית, כחלק מרצף היסטורי שהחל עוד באירופה אבל מסומן כאירוע מאז 1948, תמשך. זוהי המגמה שמאחוריה וגם לפניה ניצב...