Virtual SOCIOLOGY

אלן באדיו הפילוסוף אלן באדיו בוחן את היחס שבין התזה הקומוניסטית לבין שאלת ההגירה ו"הזר", ומציע שכדי להצהיר שותפות לאותו עולם, עלינו להעריך יותר זהות-בהתהוות מאשר זהות-כהגנה *** עלינו להתחיל מכמה הבחנות פשוטות ביותר: היום, עולם אמיתי, המכונן על ידי בני אדם החיים על כדור הארץ הזה, לא קיים . מדוע אני אומר שלא קיים עולם של בני אדם? כי העולם הקיים, עולם הגלובליזציה, הוא רק עולם של אובייקטים וסימנים כספיים, עולם של תפוצת סחורות וזרימת הון חופשית. זה בדיוק העולם שחזה מרקס לפני מאה וחמישים שנה: עולם השוק הגלובלי. בעולם הזה ישנם רק דברים—אובייקטים ברי-מכירה—וסימנים—הכלים המופשטים של מכירה וקניה, הצורות השונות של כסף ואשראי. אך אין זה נכון שסובייקטים אנושיים מתקיימים בחופשיות בעולם הזה. ראשית, אין להם בשום אופן את הזכות היסודית לעבור ולגור היכן שיחפצו. לרובם המכריע של הגברים והנשים החיים, לכאורה, על העולם הזה של הסחורות והכסף, אין כלל גישה לעולם הזה. הם תחומים באכזריות לחוץ העולם, היכן שעבורם ישנן מעט מאוד סחורות ואין שום כסף. ה'תיחום' הזה מוחשי ביותר: בכל מק...

  בימים אלה, העולם צופה מקרוב באוקראינה. חלקים בהתפתחויות האחרונות, מעל לכל הניסיונות החוזרים של הממשלה להשתמש באלימות כנגד מפגינים שלווים, מעלים חששות כבדים. אנו, נציגים של הקהילה האקדמית הבינלאומית, מוטרדים במיוחד מהעובדה שאלימות והטרדה לעתים קרובות מכוונים לנוער, לעתים קרובות מאוד לעיתונאים, לתלמידי אוניברסיטאות ולסגל זוטר. התנהגות כזו מצד הממשל האוקראיני היא הרסנית, הן לממשל עצמו והן לעתיד המדינה שהוא מייצג. בניגוד לממשלה, החברה האוקראינית הציגה בגרות אזרחית נערצת. נחישותה לשמר את מחאתה בתוך תחום החוקיות ודחיית האלימות היציבה שלה הם מופת להגנת זכויות אזרח. היום, מיידן האוקראינית מייצגת את אירופה במיטבה – מה שהוגים רבים בעבר ובהווה רואים כערכים אירופים פונדמנטליסטיים. אנו יוצאים בקריאה לממשלות שלנו ולארגונים בינלאומיים לתמוך באוקראיניים במאמציהם לשים סוף למשטר מושחת ואכזרי ולפגיע וּ ת הגיאופוליטית של מדינתם. אוקראינה צריכה תכנית מעין-מרשל שתבטיח את מעברה לדמוקרטיה מלאה ולחברה עם זכויות אזרח מובטחות. בהרחבת מדיניות חדשה לקראת אוקראינה, אנו מציעים לערוך הבחנה בין הממשלה האו...

This book is very short, and definitely concise, which is good. Only 100 pages, 10 sections, very few footnotes - written straightforward and to-the-point. That is, the point in time which we all live in, as Hegel noted in his preface to the philosophy of right, " so philosophy also is its time apprehended in thoughts ". Thus badiou uses his philosophical tools and concepts to connect all points into a singular explanation of our time, in defense of Truth and Universalism. After putting aside some of the critique about the lack of political economy in his writings, badiou describes the intertwining of today's capitalism and marxism. Then he outlines three forms of riots: immediate, latent and historical. Badiou uses the axes of first Localisation (weak, limited, or enduring and shared), then Temporality that enters by way of extension (imitative or qualitative). Non-uniform composition and accordance with an Idea are also (intensively) crucial for ...

האם אפשר לדבר על המתרחש בימים האחרונים מבלי להראות שביב של עמדה פוליטית? לדעתי לא, אז לא אנסה אבל אני יכול לנסות לתאר את אופן התיאור של המתרחש, כפי שהוא מיוצג בתקשורת, בשיח, ובציבור.  כולם מדברים על סבב, וזה גורם להרגיש כאילו אנחנו אמורים להתרגל לכך שיהיה סבב הבא כמו שהיה קודם, בסוג של זירת אגרוף ונערה יפה שמודיעה על חילופי הסבבים. אני לא יודע לגבי אחרים, אבל לי לא נדמה שמטאפורה זו ראויה שתעבוד, ומשום מה היא עובדת. המילה סבב נשמעת ונכתבת עשרות ומאות פעמים בהיקף של כמה שעות. ועל זה יש לתהות, האם התרגלו לכך שיש מעגל של תקיפה ותגובה, התנגדות והגנה תקיפה, הלוך חזור וכן הלאה? ייתכן שכן. וייתכן שלא בכדי, אלא משום אינטרס קבוצתי מסויים. אך טרם האינטרס, עצם השימוש התדיר, מסמן רעות. הוא מסמן על כך שבישראל מגדלים דורות של ילדים, מאות אלפים של ילדים (מזרחיים) שגדלים תחת חרדה מתמשכת, כדי לממן דורות של פסיכולוגים (אשכנזיים). הסבב מסמן על המשכיות, כאילו זו תופעה טבעית כמו גלגל מסתובב כך הקרב על הקיום. נשמע נרטיבי? כך המילה\מסמן 'סבב' עובדת ופועלת ומפעילה בשיח הנוכחי. ולא משנה מי משתמש בה,...

למי שקרא את הפוסטים האחרונים, אולי יהיה קל יותר להתחבר לרקע שאציג בנושא הכלכלי, בעודי שומע תכנית עם שני כלכלנים, האחד בעד הפרטה, השני בעד פיקוח. שניהם מתנצחים זה מול זה בצעקות, בטענה שדרכם תוביל לירידת מחירים. הראשון מציע תחרותיות השני מציע חקיקה.  למשל על הקוטג', אשר סביבו מתנהל מה שמכנים 'מאבק' למרות שלדעתי זה מצחיק לקרוא לזה חרם צרכנים שכן זה בקושי מדגדג את הצד השני, היצרני. למרות שבריאיון של אחד מבעלי המפעלים שמייצרים הקוטג', אמר בכנות שהוא דווקא מרגיש רע לדבר מול אנשים בתקופה שכזו, ולכך עוד אחזור. אבל בכל אופן, אחד טוען שלו הקוטג' היה מיובא, 'כמו כל מוצר אחר', או היו נותנים יותר רשיונות למחלבות, ועוד כל מיני רעיונות למען הפרטה למען תחרותיות - כך מחירו לא היה יקר כל-כך כדי להביא ל'חרם צרכנים'.  מנגד, טוען יריבו שדווקא העובדה שהוצא הקוטג' מסל מוצרי הפיקוח (לפני 6 שנים), דווקא זה המהלך שהביא לנסיקת המחיר, כאשר הפיקוח המדיני הוסר על התעשיינים הפרטיים, ולראיה ציין את מחירי הבנקים, סלולר, מים ועוד שירותים שהופרטו לאחרונה, ומחירם המריא...

בהמשך לפוסט על השלום והמלחמה, אני רוצה להתייחס לשתי תופעות רציניות, ולמשהו שלדעתי פשוט הכרחי לדעת ולהפיץ כמה שיותר. כולנו בישראל שומעים בזמן האחרון, כמעט מדי חודש האשמה חדשה-ישנה בדבר שחיתות מוסרית\אתית ו\או כלכלית\אינסטרומנטלית כזו או אחרת בשלטון (המוניציפלי או הלאומי). רק להזכיר מספר מהאחרונים, הנשיא קצב, הירשנזון, הנגבי, ליברמן, אולמרט, הבנים של שרון, ג'קי מצע, מרדכי, גלנט, דרעי, ברק, ראש עריית פ"ת - ובאמת אלו רק מקצה הראש ואני מאמין שאפשר להמשיך עוד, ובכל מקרה זה רק מה שמגיע לגלי האתר והמדיה, שכן הרבה חקירות נותרות 'מאחורי דלתיים סגורות', או תחת צוי סודיות וחיסיון, מסיבות כאלו ואחרות - וחקירות אלו, לא מגיעים לציבור הרחב. חשוב להדגיש, שאני לא מבחין כרגע בין אשם לזכאי. ונכון זו מגרעה. אבל בואו נודה בזה, עם רשימה כזו ארוכה, ופשעים כאלו חמורים, אולי לא באמת משנה אם קצב אנס אותה גם מאחור ולא רק מקדימה, סליחה על הוולגריות. אבל, וזה מה שחובה לדעת, והוא הדגש החזק ביותר - יש לשים לב, יש להבין, שאלו הם לא סוטים. לא מפלצות, לא סרחים ולא תפוחים רקובים. הפשעים שלהם, הם...