Virtual SOCIOLOGY

"We classify everything which stands in the way of interpretation as a resistance ." (J. Lacan, Seminar II, p.127) יש מי, והרבה מהם, שיאמרו כי לאקאן קשה להבנה. וליתר דיוק, תוך צמצום משהו של טווח הביקורת, (חוזרים) ואומרים שכתביו לא מובנים, או לפחות קשים להבנה. מי אומר? מבקרים (פייר בורדייה), חברים (ז'אק אלן-מילר), מתנגדים (אבשלום אליצור, ראו הפוסט הראשון בבלוג), קוראים (אני למשל), למעשה (כמעט) כולם. גם עליי, ו\או על כתביי, נאמרו לא פעם אותן טענות בדיוק. מי אומר? מורים, מתרגלים, חברים, משפחה, למעשה (כמעט) כולם. עכשיו, הדבר האחרון שברצוני להעלות הוא השוואה ביני ובין לאקאן. במקום, אני רוצה, כנטען בכותרת, להאריך קצת על תופעת ה'התנגדות' עצמה, השוכנת בבסיס הטענות לעיל. אם נבחן את הסוגיה באופן מבני-הבנייתי (ויחסותי), כשדה, ובו יש מיקומים שונים, בהם סובייקטים שונים, ובין כל האלמנטים הללו – מתקיימים יחסי תלות-הדדית מורכבים – אז נווכח במה שבעצם מהווה המשך ישיר לשני הפוסטים האחרונים שלי, על השפה ועל התיוג. לעניות דעתי, תופעת ה'התנגדות' מתרחשת כאשר מ...

Marco polo describes a bridge, stone by stone. ‘But which is the stone that supports the bridge?’ Kublai Khan asks. ‘The bridge is not supported by one stone or another’, Marco answers, ‘but by the line of the arch that they form’. Kublai Khan remains silent, reflecting. Then he adds: ‘why do you speak to me of stones? It is only the arch that matters to me.’ Polo answers: ‘Without stones there is no arch.’ Italo Calvino, invisible cities   השפה הינה ה מבוי- ה סתום למדע הקוגנטיבי, בגלל שהיא, למן אופייה כטכנולוגיה תקשורתית, מהווה את הרמה הקוונטית בבחינת הרשתות (העצביות) הנוירוניות, וכאשר אנו מתבוננים מבחוץ (באופן כמותני כביכול) אין אנו יכולים לדייק לחלוטין ברמת הוודאות לגבי החוויה הפנימית. כך גם בתרמודינמיקה, במעבר בין החוק הראשון לשני, רמת האנטרופיה משתנה בהתאם למערכת הסגורה או הפתוחה, משמע ככל שעוברים מהרמה הסטטיסטית (הביולוגית) לזו הקוונטית (הפיזיקלית, ולצרכי הדיון, הלשונית* ( . * בבחינת אנרגיה אקוסטית, השפה כמצבור הידע, כזיכרון בלתי-נדלה של האנושות, כיצורים (או שדים, בל...

"What I’m trying to articulate is that what dominates [society] is the practice of language."  "[I]t is on discourse that every determination of the subject depends."   (Lacan 2007, 239 & 178) במחשבה החברתית, הרבה סוציולוגים חקרו את תופעת המיסוד, או ליתר דיוק, את התמסדות התופעות, למשל כמו ללכת לכנסיה, לבי"ס, או לעשות ברית מילה – כולן תופעות (חברתיות, לפי הגדרת ובר או דורקהיים) ממוסדות. הכוונה במושג זה כפולה, הן למיסוד כהפיכתה של הפעולה לשגרתית ואיפוא נורמטיבית, והן להקשרותה למוסד כלשהו – נאמר בי"ס או הכנסיה, הרבנות, ואם נרחיק קצת גם ה'ידע'. ברצוני לקשור חקירת המיסוד לתורת-השיח, שמבצעת קריאה-סמפטומטית של החברה, כטקסט, עם סאב-טקסט וכן הלאה. כשם שאנליטקן מהווה כמעין בלשן המתחקה אחר השיח של המטופל, האנלטיקן החברתי יכול להתחקות אחר השיח החברתי ולזהות את הסימפטומים שלה, כמבצבצים מהפער הקבוע בין ההוויה לשפה. תורת השיח תהווה מסגרת-עבודה לניתוח של תופעת התיוג גם-כן. גם תופעה זו נחקרה רבות ע"י סוציולוגים מזוויות שונות, פונקציונלסטיות או קונפליק...