Virtual SOCIOLOGY

Marco polo describes a bridge, stone by stone. ‘But which is the stone that supports the bridge?’ Kublai Khan asks. ‘The bridge is not supported by one stone or another’, Marco answers, ‘but by the line of the arch that they form’. Kublai Khan remains silent, reflecting. Then he adds: ‘why do you speak to me of stones? It is only the arch that matters to me.’ Polo answers: ‘Without stones there is no arch.’ Italo Calvino, invisible cities   השפה הינה ה מבוי- ה סתום למדע הקוגנטיבי, בגלל שהיא, למן אופייה כטכנולוגיה תקשורתית, מהווה את הרמה הקוונטית בבחינת הרשתות (העצביות) הנוירוניות, וכאשר אנו מתבוננים מבחוץ (באופן כמותני כביכול) אין אנו יכולים לדייק לחלוטין ברמת הוודאות לגבי החוויה הפנימית. כך גם בתרמודינמיקה, במעבר בין החוק הראשון לשני, רמת האנטרופיה משתנה בהתאם למערכת הסגורה או הפתוחה, משמע ככל שעוברים מהרמה הסטטיסטית (הביולוגית) לזו הקוונטית (הפיזיקלית, ולצרכי הדיון, הלשונית* ( . * בבחינת אנרגיה אקוסטית, השפה כמצבור הידע, כזיכרון בלתי-נדלה של האנושות, כיצורים (או שדים, בל...

"What I’m trying to articulate is that what dominates [society] is the practice of language."  "[I]t is on discourse that every determination of the subject depends."   (Lacan 2007, 239 & 178) במחשבה החברתית, הרבה סוציולוגים חקרו את תופעת המיסוד, או ליתר דיוק, את התמסדות התופעות, למשל כמו ללכת לכנסיה, לבי"ס, או לעשות ברית מילה – כולן תופעות (חברתיות, לפי הגדרת ובר או דורקהיים) ממוסדות. הכוונה במושג זה כפולה, הן למיסוד כהפיכתה של הפעולה לשגרתית ואיפוא נורמטיבית, והן להקשרותה למוסד כלשהו – נאמר בי"ס או הכנסיה, הרבנות, ואם נרחיק קצת גם ה'ידע'. ברצוני לקשור חקירת המיסוד לתורת-השיח, שמבצעת קריאה-סמפטומטית של החברה, כטקסט, עם סאב-טקסט וכן הלאה. כשם שאנליטקן מהווה כמעין בלשן המתחקה אחר השיח של המטופל, האנלטיקן החברתי יכול להתחקות אחר השיח החברתי ולזהות את הסימפטומים שלה, כמבצבצים מהפער הקבוע בין ההוויה לשפה. תורת השיח תהווה מסגרת-עבודה לניתוח של תופעת התיוג גם-כן. גם תופעה זו נחקרה רבות ע"י סוציולוגים מזוויות שונות, פונקציונלסטיות או קונפליק...

הרבה דברים רצים סביבנו, כל הזמן, וחלקם מעצבנים אותנו, או לפחות זה הרושם שהם מותירים עלינו. לאדם אחד זה היובש בעניינים, לאחר זה היובש בכינרת, ולשלישית זה השחיתות בממשלה (ובכלל), ואפשר להמשיך עד אין קץ... המשותף לארועים שכאלה, שיש לנו, כמסת העם, שליטה כלשהיא עליהם. אך לפני שניתן בכלל לשנות, עדיף להבין. זאת כדי לא לטעות - ואני תמיד חושב על הלניניסטים שבאמת האמינו כי הם בדרך לשנות את רוסיה.. ואת העולם אחריה[ם].  ואם להבין, אני סבור שהכל מתחיל ביחסים החברתיים. הם מושפעים ע"י שיחים חברתיים, שהייתי מדמה אותם למה שמכנים בקירוב 'הדעה הרווחת'.  מבחינה פוליטית, זו המגדירה חלק נכבד של בחינות אחרות, אולי אפשר לשייך את השינוי לתנועות השמאל, ואילו את הימין לשימור (הקיים). לדעתי, ואיני היחיד בדעה זו, השמאל נאכל, התפוגג, נמס ואיתו כל אפשרות או הזדמנות לשינוי אמיתי. לכן, קל לראות את שינויי הסרק בנושאים החשובים פיקוח ושיטור, אקולוגיה, טכנולוגיה, מיעוטים והגירה, זכויות אדם ואזרח ועוד ועוד. שינוי סרק הינו כזה שאינו משנה אלא מדמה שינוי, מקנה אווירת שינוי, כמו הקמפיין האווילי והבזוי נג...

חברים יקרים, למי ש(עדיין)חושב שיש כאן דמוקרטיה, מכל סוג שהוא, מומלץ שיקרא את הבדיחה הבאה, In an old joke from the defunct German Democratic Republic: A German worker gets a job in Siberia; aware of how all mail will be read by the censors, he tells his friends: ‘Let’s establish a code: if a letter you get from me is written in ordinary blue ink, it’s true; if it’s written in red ink, it’s false.’ After a month, his friends get the first letter, written in blue ink: ‘Everything is wonderful here: the shops are full, food is abundant, apartments are large and properly heated, cinemas show films from the West, there are many beautiful girls ready for an affair-- the only thing you can’t get is red ink.’ אם-כן: The structure here is more refined than it might appear: although the worker is unable to signal that what he is saying is a lie in the prearranged way, he none the less succeeds in getting his message across-- how? By inscribing the very reference to the code in the encoded ...